|
|
פרק ג נעורים הממאנים לשקוע אתה מת אבל נעוריך ; ממאנים לשקע ( על מות יונתן בגלבע , עין טור מלכא ) א יונתן ואבשלום , בני המלכים הראשונים , כבר אינם זוכים במקרא לעיצוב מקיף כזה שזוכים לו אבותיהם המלכים שאול ודוד , אך באותם סיפורים מקראיים המתארים את שתי הדמויות האלה מובלטים מצבים אנושיים טעונים ביותר , והם שמעוררים את השירה העברית החדשה להמציא גם להם "מדרשים" חדשים ובמיוחד להשתמש בהם לצורך מטפוריזציה של מצב חברתי או אישי מאוחר . מהסיפור על יונתן קולטת השירה העברית החדשה את האידאה של הנאמנות התמה לרע , את אידאת הגבורה ואת תמונת הטעימה מן הדבש . בשיר יונתן של רחל ( תרפ"ח ) יונתן הוא סמל של רעות ו"לב אמונים , " של עמידה בגבורה בקרב ושל חיים שנגדעו באמצעיתם , וגם " מעט הדבש הטעום , " הרומז לסיפור המקראי הספציפי , מתפקד כאן כסמל למצב האנושי בכללותו . בסונטה יהונתן של פיכמן ( תש"ה ) יונתן מסמל נאמנות ומסירות נטולת חשבונות לרע ולעם . בשירים שנכתבו בתקופת המדינה נמצא פיתוח של תפיסת יונתן בשני כיוונים . מצד אחד מתרחבת ראייתו כדמות נערצה של גיבור תם שנפל
To the book |
|
|