|
|
קדושתא לשבת זכור ( עמ' ( 247 שורה : 1 א ? 1 ב א ( ץר אגר איבה אין אלקים אמר בלבו אשר אגר איבה : אשר צבר שנאה בלבו . השוה הניב , לבו יקבץ און ( ונהלים מא , ז . ( ללשון , השוה לאוגר אהבת [ רשע ] התריתה באיבה ( אז באין כל , מהד' יהלום עמ' . ( 98 שורה : 6 והלשין והרשיע והירע ויעיד וללקוט ורד זמם ויעיד : צ"ל : והעיד , שכן היא התיבה האחרונה בסידרה המתחילה בתיבה '' והלשין" ולכן היא צריכה להיות דומה בצורתה לחברותיה , גם מצד התוכן היא צריכה לבוא בזמן עבר ולא בזמן עתיד . ומשמעה כנראה הוא ו הגיד עדות לאחשורוש נגד ישראל כשאמר : ואת דתי המלך אינם עושים ( אסתר ג , ח . ( וללקוט ורד זמם : ורד ... כינוי לישראל - המהדיר . לא נראה , שאם כן היה צריך לומר "ורדים" בלשון רבים כלשון הכתוב , "ללקט שושנים '' ( שה '' ש ו , ב . ( לכן נראה שבקטע זה של החרוז הכוונה למרדכי הצדיק שהמן זמם להמית אותו בתלייה על עץ . זאת בהתאם לדרש על הפסוק , שהכוונה למות צדיקים ( שהש '' ר לפסוק ; ירוש' ברכות ב , ח ; ב"ר סב : ב . ( שורה : 14 נשוא נפשות נדיחים ני ? לא שינאה נשוא נפשות : להרים את הנפשות , במובן להסיר את הנפשות מן הגוף ,...
To the book |
|
|