מ'אל תעלו!' עד חוק השבות: לבטים ותמורות בגישה הציונית לעלייה

מ'אל תעלו ' ! עד חוק השבות : לבטים ותמורות בגישה הציונית לעלייה יואב גלבר החברה היהודית המתגבשת בארץ ישראל היתה חברת מהגרים . דמותו של היהודי ' החדש' שהמהפכה הציונית ביקשה ליצור , עוצבה בגולה ולא בארץ ישראל . היא שורטטה כסטריאוטיפ מנוגד לזה של היהודי 'הגלותי , ' 'הישן , ' על חולשתו , רכרוכיותו , פרנסותיו ואפילו הקווים החיצוניים האופייניים לו . עם זה , הרמות שעוצבה מתוך התרסה כלפי המציאות בגולת מזרח אירופה , לא נועדה לסמל את תיקון החברה הישנה , כמו דמות היהודי המשכיל או הפרודוקטיבי לפניה , אלא ציינה חתירה לפתרון רדיקלי אוטופי : הקמתה של חברה חדשה במקום חדש . היא באה לענות על צרכיו של המפעל הציוני בארץ ישראל , ולהכין את הנוער היהודי לקראת עלייתו לארץ לקחת חלק במפעל זה . בניגוד לארצות הגירה קלםיות , עשירות במשאבים ועניות בכוח אדם שיוכל לנצלם , היתה ארץ ישראל העות ' מנית ענייה מכדי לכלכל אפילו את אוכלוסייתה המקורית . על פי נתוניה היא היתה ארץ של פליטת הגירה ולא של קליטתה , ולא היה ברור כלל מדוע יבואו אנשים ממדינות מתוקנות להתיישב בה . המשק ( הערבי בעיקרו ) לא היה זקוק להגירה ולתוספת עובדי...  To the book