מקום הישיבה במערך הארגון העצמי היהודי

מקום הישיבה במערך הארגון העצמי היהודי מרדכי ברויאר מן המפורסמות הוא שמראשיתה תפקדה הישיבה בישראל בשלושה מישורים שונים שהיו קשורים ביניהם קשר הדוק . הישיבה הייתה , ראש לכול , גוף שיפוטי , בית דין שחבריו 'ישבו ' בו לדון על עניינים מרשות הרבים ומרשות היחיד שהובאו לפניהם . נוסף על כך פעלה הישיבה כבית ועד לחכמים , שדנו בו על האישומים , השאלות והמחלוקות שלפניהם , תוך עיון בתורה שבכתב ושבעל פה ובירור ההלכות , כלליהן ופרטיהן . עם הצטרפותם של תלמידים אל רבותיהם בשעת העיון , הדיון והשיפוט נעשתה הישיבה בית תלמוד לצעירי החכמים . שלושה תפקודים אלה של הישיבה סוכמו יפה בלשון הרמב"ם בפירוש המשניות : 'ועניין ראש ישיבה שיעשה ישיבה בכל מקום שיהיה ודן ומלמד ושופט - / 'ודן ' - בתור יושב בראש בית ועד לחכמים , 'ומלמד' - כרב לפני תלמידיו , 'ושופט ' - כאב בית הדין . בדגם הקלסי של ישיבות בבל בתקופת הגאונים מצטיירת הישיבה כמוסד בעל מעמד שלטוני שהנהגת הציבור שבמחוזה נתונה בידיה . להלן נעיין בהתפתחות היחסים בין הישיבה לקהילה במרוצת הדורות , ונתרכז במילוי משימות קהילתיות בידי הישיבה . כל הישיבות , ללא הבדל בדפוסי ה...  To the book