|
|
הקהילה היהודית באיטליה בתקופת הרנסנס ראובן בונפיל מקורות ההשראה לארגון הקהילתי היהודים שהתיישבו בערי איטליה נטו כמובן להתארגן בקבוצה . אל הארגון הקהילתי הגיעו דרך תהליך של התפתחות אורגנית ובאמצעות מנגנונים שהתחילו לפעול כאשר מספר התושבים נראה גדול דיו כדי להצדיק הקמת מוסדות משותפים ומובנים . חוץ מרומא ומערי סיציליה , שבהן התמידו בקיומן המסגרות של מורשת העבר , בכל המקומות האחרים התרחש התהליך בעיקר בתקופה השנייה של פרק הזמן שאנו דנים בו . במשך התקופה הראשונה הצדיק ברוב הערים מספר המשפחות היהודיות תושבות המקום לכל היותר ארגון 'עוברי , ' התארגנות ראשונית של ראשי משפחות שהתאגדו כדי להתמודד עם הצרכים המידיים ביותר . עלינו לזכור שהמסמכים הרשמיים מתקופה זו , ובמיוחד הקונדוטה , לא הזכירו את היהודים אלא כיחידים . אם כן עדות רשמית למעבר משלב אחד לאחר מצויה ללא ספק במעבר לאזכור קבוצתי Hebraeorum Universitas ) או , ( Natione de gli Hebrei המצוי יותר ויותר בתעודות מן העשור השני של המאה ה 16 ואילך . הייתה זו התפתחות לא פשוטה , שאחד הגורמים העיקריים למורכבותה היה טיבו ההטרוגני של הציבור היהודי שישב ב...
To the book |
|
|