בין שואה ומולדת: "הסימן" לש"י עגנון כסיפור הקדשה

אלן מינץ בין שואה ומולדת : "הסימן" לש " י עגנון כסיפור הקדשה א סיפורת כרוניקלית דמיונית , מן הסוג שהשתלט על כתיבתו של ש '' י עגנון אחרי מלחמת העולם השנייה , היא תגובה לחורבנה של יהדות אירופה . זוהי תגובה שונה לחלוטין מכתיבה שבמרכזה סבלם של הקרבנות ( מארטיריולוגיה , ( או זו שמטרתה הצדקת האל ( תיאודיציה , ( כשם שהיא שונה מסיפורת המציגה את החורבן עצמו או את חייהם של ניצולי השואה . מה שעגנון ניסה להגשים בסיפורים אלה - שנאספו אחרי מותו בכרכים עיר ומלואה וקורות בתינו - נותר יחיד ומיוחד אפילו כיום , אחרי שהתרחבה והעמיקה עד מאוד הערכתנו את התגובות המגוונות לשואה ביישוב העברי ובמדינת ישראל . היום אנחנו יכולים לדעת משהו על האופן שבו הוצג המידע בכלי התקשורת , מה חשבו מנהיגים פוליטיים ומה עשו , וכן אנו מתחילים להבין משהו מהחוויות שעברו על ניצולי שואה בחברה הישראלית . תגובותיהם של יהודים דתיים מתבהרות לאט יותר . ברור למדי הדחף של העולם החרדי להפיץ ולהגביר את לימוד התורה ולחזק את מוסדותיו . ואולם , עולמה של הציונות הדתית , שאליו השתייך שמואל יוסף עגנון , מורכב ומעניין הרבה יותר בגלל ההזדהות הקיימת ב...  To the book