הציונות כזהות יהודית

יהודה ריינהרץ הציונות כזהות יהודית האפשרות לחלוק עם גויים זהות משותפת , לא רק תרבות משותפת , היא סימן ההיכר המובהק של ההיבט ה " מודרני " בפרספקטיבה של ההיסטוריה היהודית . במובן הרחב ביותר נפתחה אפשרות כזאת עם התחייה ההומניסטית באיטליה ובהולנד ועם לידתה של תנועת ההשכלה במאה השמונה עשרה . במובן צר יותר - אך גם מעשי בהרבה - נפתחה האפשרות הזאת עם התגבשותה של מדינת הלאום החילונית , שבה היתה , בעיקרון לפחות , הפרדה בין זכויות הפרט וזכויות האזרח לבין ההשתייכות הדתית . אבל מגבלות בלתי צפויות צמצמו את היקפה ותחולתה של האמנסיפציה , גם של היהודים וגם של מיעוטים דתיים אחרים . כשאנשים התחילו להבין את המגבלות האלה , התפתחה בהם מודעות לבעיה היהודית המודרנית , ומן המודעות הזאת נולדה בסופו של דבר התנועה הציונית . תיאוריית האמנםיפציה , כפי שניסח אותה הרוזן קלרמון טונר , ( Tonnere ciermont- ) העניקה זכויות שוות , בכל תחום , ליהודים כפרטים , אך לא העניקה להם דבר כגוף קולקטיבי . הוא היה מצפה מיהודים צרפתים למשל , שיהיו דומים לשאר הצרפתים מכל בחינה , למעט רתם . אך התיאוריה הוו התעלמה מכמה עובדות : לא צרפת ו...  To the book