ב. 'טוב ורע' במו"נ

ב . 'טוב ורע' במו"נ כפי שראינו ניתן הצו האלוהי לשני ניסוחים שונים ; ניתן לנסח אותו כמשפט מסוג ה'מושכלות' ולומר , 'ההסחפות אחר התאוות מבטלת את השליטות השכלית —אמת' וניתן לנסח אותו כמשפט מעשי ולומר : 'ההסחפות אחר התאוות רעה , או מגונה' למשפט זה ניתן להוסיף את המשפט המשלים שלו : 'השגת השליטות השכלית טובה , או נאה . ' במשפטים מן הסוג המעשי משמשים הערכים 'טוב' ו'רע' כהוראות להתנהגות . מה שהוא 'טוב' הוא מה שעלינו לעשות ומה שהוא 'רע' הוא מה שעלינו לתמנע מלעשות . כמשפטים שאינם אלא 'תרגום' של משפטים תיאורטיים מסוג ה'מושכלות' הם חלים על ההכרחי , הנצחי והמוחלט . הניתוח של הצו האלוהי הראה איפוא שלא כל המשפטים המעשיים הם לדעת הרמב"ם מסוג ה'מפורסמות , ' במובן משפטים מעשיים החלים על המקרי , החולף , והיחסי , והמציעים מה מקובל על ידי חברה מסויימת ומה נדחה על-ידה . יש משפטים מעשיים 'שכליים , ' ולפיכך יש 'טוב' ו'רע' מוחלטים , ולא רק 'טוב' ו'רע' יחסיים . מסקנה זאת ניתן לאשש גם על יסוד ניתוח השקפתו של הרמב"ם על משמעות המונח ' טוב' במו"נ . בפרקי התכלית של מו"נ , במו"נ ג , י יג וכה עוסק הרמב"ם בהבהרת השם ' ...  To the book