ד. העונש

ד . העונש את העונש שניתן לאדם מתאר הרמב"ם מיד בתום תיאור שני שלבי החטא . לעונש שני גילויים : 'שלילה' של משהו שהיה כבר לאדם קודם החטא , רמתן' משהו חדש לאדם , משהו שלא היה לו קודם החטא . את ה'שלילה' מתאר הרמב"ם כ'נמנע ממנו הכל . ' 'נמנע ממנו הכל' מקביל ל'שולל ההשגה ההיא השכלית' במסגרת הפירוש הראשון לסיפור גן העדן , ול'שולח מגן עדן' בפירוש לאיוב יד ? כ . בפירושו השני לסיפור גן העדן מתאר הרמב"ם את מצבו של האדם לפני שחטא כ'הותר לאכול מן הנעימות , ' ורומז בכך , ללא ספק , ל'מכל עץ הגן אכל תאכל . ' 'נמנע ממנו הכל' רומז ל'כל עץ הגן' אשר באכילתם הותר האדם לפני שחטא . עונשו של האדם הוא שלילת השגת ה'מושכלות' שהשיג האדם קודם החטא . הטוען ש'להנות בנחת ובבטחה' חל גם על הנאות הגוף יכול להרחיב את משמעות 'הכל' גם להנאות הללו ולטעון שנמנעה ממנו גם ההנאה מסיפוק צרכי הגוף ההכרחיים . עיקר התוספת של הפירוש השני לסיפור גן העדן מצוי ברמיזות שרומז הרמב"ם לפירוש האספקט ה'חיובי' של ה'עונש' לאדם . בפירושו הראשון לסיפור גן העדן השתמש הרמב"ם במילה 'עונש' רק לציון העונש על השלב הראשון של החטא , לציון שלילת ההשגה השכל...  To the book