ב. הפירוש לאיוב יד:כ: 'משנה פניו ותשלחהו'

ב . הפירוש לאיוב יד : כ : 'משנה פניו ותשלחהו' בהערתו הפרשנית השניה אין הרמב"ם מפרש פסוק מסיפור גן העדן עצמו , אלא פסוק מספר איוב , את איוב יד : כ . כפי שכבר הערתי , מסתמך כאן הרמב"ם במובלע על החכמים שכבר דרשו פסוק זה על אדם הראשון . הוא מניח שהקורא שלו , הבקיא בסיפרות המדרשית , יעמוד בעצמו על הקשר שקשרו החכמים בין הפסוק הזה לבין סיפור גן העדן , ולפיכך יראה לו כטבעי וכנכון לפרש פסוק זה להבהרת סיפור גן העדן . ההסתמכות על מדרשי חז"ל בפירוש הטקסט המקראי של סיפור גן העדן היא מתודת הפירוש המרכזית בה נוקט הרמב"מ בפירושו לסיפור במו"נ ב : ל . אולם יחסו למדרש כאן שונה מזה שבמו"נ ב : ל . כפי שנראה , במו"נ ב : ל מסתמך הרמב"ם על ה 3 ירוש לסיפור גן העדן המצוי במדרשים השונים , ובונה עליו את פירושו הוא לסיפור , ואילו כאן הוא מסתמך על הקשר שקשרו החכמים בין הפסוק לבין סיפור גן העדן , אבל איננו מקבל את פירושם לפסוק עצמו . בסיפרות המדרשית מצויים שני מדרשים שונים ( שלכל אחד מהם מקבילות מספר ) הדורשים את איוב יד : כ על אדם הראשון ועל סיפור גן העדן ; האחד מצוי בבר"ר יא : ב ( נדרש על בר' ב : ג ) ובר"ר יב : ו...  To the book