|
|
א . הפרכת הקושייא על ידי פירוש הטקסט המקראי תחילה מפריד הרמב"ם את טענתו הראשונה של המקשה לפיה נברא האדם במדריגת בעלי החיים . טענה זאת הוא מבטל על יסוד פירוש הטקסט המקראי . הוא משתמש כאן בשני טקסטים ובשתי מתודות שונות של הוכחה . הטקסט הראשון הוא תיאור בריאת האדם בבראשית פרק א . הרמב"ם משתמש בפירושו במתודה של פירוש מילות הטקסט . הטקסט השני הוא מתוך סיפור גן העדן עצמו , בר' ב : טז ויז . כאן משתמש הרמב"ם במתודה שונה : הוא מפיק מסקנות על ימוד האמור בטקפט המקראי . במתודה זאת עצמה השתמש המקשה בהציגו את קושייתו על הטקסט המקראי . טענתו של המקשה לפיה נברא האדם במדריגת בעלי החיים , כחסר ההבדל המייחד שלו , שהוא השכל , איננה מתישבת עם תיאור בריאת האדם בבראשית פרק א . לפי תיאור זה נברא האדם 'בצלם אלוהים ובדמותו' דהיינו : כבעל השליטות האחרונה :
To the book |
|
|