|
|
פרק רביעי הפרכת הקושייא אחרי שהתקיף את המקשה באופן אישי , פונה הרמב"ם להפרכה עניינית של הקושייא שהעלה . לדברי תשובתו הוא מקדים הכרזה כללית לפיה הפירוש לטקסט המקראי אותו הציג המקשה בקושייתו איננו נכון . זהו פירוש שנוצר מתוך עיון שטחי ובלתי מעמיק , ויש להבין עיון שטחי בטקסט המקראי מחד גיסא , ובשאלות הפילוסופיות העומדות ביסודו מאידך גיסא . עיון מעמיק בטקסט ובשאלות הפילוסופיות הללו יביא לידי פירוש שונה של הטקסט ויסיר את התמיהה שעלתה מפירושו בידי המקשה : ' התישב והסתכל כי אין הדבר כמו שחשבתו בתחילת המחשבה אבל כמו שיתבאר עם ההתבוננות לזה הדבר' ( יואל , 16 דף טו ע"א . ( כיוון שטעותו של המקשה הייתה בשני מישורים : בפירוש הטקסט המקראי ובהבנת הסוגיות הפילוסופיות העומדות ביסודו , מפריד הרמב"ם את פירושו בשתי דרכים המשלימות זו את זו : על ידי פירוש לטקסט המקראי ועל ידי הבהרת המונחים הפילוסופיים העומדים , לדעתו , ביסודו .
To the book |
|
|