ב. מאירוסין לנישואים

ב . מאירוסין לנישואים על פי המשנה , כתובות ד , ד : 'האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף ובשטר ובביאה , וזכיי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה . ' מרגע ש ' נישאת' עוברות זכויות אלה ( וזכות 'אכילת פירות (' מן האב אל הבעל , ולא עוד אלא שמוטלות עליו חובות נוספות : 'נישאת - יותר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה ובקבורתה . ' מה הוא השלב שבו נחשבת האישה כמי ש ' נישאת , ' ובכך היא עוברת לרשות בעלה ? 18 כפי שראינו לעיל ( פרק ח , ( התפתחות דומה ניתן למצוא במעבר ממוהר לכתובה , שעליו מעידים המקורות התנאיים . 'בראשונה הייתה כתובתה אצל אביה , ' כלומר , תשלום הנישואים הקדום היה המוהר , שבו מועבר כסף מן החתן לאבי הכלה . ואולם תשלום זה השתנה והפך , בסופו של תהליך ארוך ומורכב , להתחייבות של הבעל כלפי אשתו ( ' כתובה . ( ' הקשר שנוצר עקב ההעברה הממונית לא היה אפוא בין החתן לאבי הכלה , אלא בין החתן לכלה עצמה . ראו גם : י"י נויבואר , תולדות דיני הנישואין במקרא ובתלמוד , ירושלים תשנ '' ד , עמ ' ; 29-28 האופטמן ( לעיל , הערה , ( 15 עמ' . 68-62 19 וראו : נו...  To the book