ד. הנורמה הבבלית

ד . הנורמה הבבלית המגמה של הורדת ערכה של הכתובה בולטת במיוחד במסורת הבבלית , שבה , כפי שנראה בהמשך , ערכה של הנדוניה היה גבוה במיוחד . בתקופת הגאונים היה קיים מנהג אחיד וקבוע בקרב יהודי בבל ביחס לםכומן של כתובות , כפי שעולה מדברי רב שר שלום גאון באחת מתשובותיו : 'מנהג בשתי ישיבות גובין לבתולה מאתים ולאלמנה [ מנה ] שהן שמונה שמונה לכל מטבע שהרי כאן לבתולה עשרים וחמשה זוזים של כסף . ' על סכום זה כמנהג בבל אנו שומעים גם בספר 'החילוקים שבין בני מזרח ובני מערב : ' 'אנשי מזרח כתובה שלהם כ"ה כספים . ' אף על פי שאין בתלמוד הבבלי אמירה מפורשת בעניין זה , דומה כי מסוגיה אחת ( בבא קמא פט ע " א , ( המסיחה לפי תומה , עולה שערכה הרגיל והמוכר של הכתובה בבבל אכן היה עשרים וחמישה זוז בלבד . הנושא שבו עוסקת סוגיה זו , אם 'טובת הנאה לאשה הויא ' אם לאו , איננו מענייננו כאן . את שימת לבנו מושך משפט אחד בלבד , שבו מנמק התלמוד מדוע אין להעלות על הדעת שאדם יגרש את אשתו שחבלה בו במקרה שערך כתובתה איננו עולה על ערכה של כתובה 'דאורייתא . ' התלמוד טוען , שאין להניח שאדם יגרש את אשתו במקרה כזה כדי לתבוע אותה אחר כ...  To the book