ג. 'בתולה כתובתה מאתים'

ג . 'בתולה כתובתה מאתים ' המשנה בתחילת מסכת כתובות ( א , ב ) קובעת : 'בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה . ' מתוך לשון הדברים מתקבל הרושם , שערכה של הכתובה היה קבוע ועמד על מאתיים זוז לאישה שנישאת לראשונה בחייה , ומאה זוז לאישה שהייתה נשואה בעבר . אילו נתכוונה המשנה לציין את ערכה המינימלי של הכתובה , היא הייתה צריכה לנסח את דבריה בצורה ברורה וחד משמעית , ולומר שאין לקצוב לבתולה פחות ממאתיים זוז , כפי שניסח , למשל , רבי מאיר : 'כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות ' ( משנה , כתובות ה , א . ( אין זאת אלא שלשון המשנה משקפת נוהג רווח וקבוע , שלפיו ערכה של כתובת בתולה אכן היה מאתיים זוז . משנה אחרת ( כתובות ה , א ) מוסיפה וקובעת : 'אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף . ' קביעה זו נראית במבט ראשון מובנת מאליה , וכבר התלמוד התקשה בה : 'פשיטא ' ! ( כתובות נד ant דומה כי סכום הכתובה הנזכר בה אכן היה הערך הרגיל של כתובות באותה העת . אלמלא כך 45 כך - 'גובה ' - בכתבי היד של 'סדר משנה' ( קופמן , פרמה וקיימברידג ' [ לו , ([ השומרים על מסורת ארץ יש...  To the book