ה. במאה העשרים — קיבוץ מחודש בישראל

ה . במאה העשרים — קיבוץ מחודש בישראל כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה נמצאו הקיבוצים הקראיים הישנים של ליטא וגליציה בתחומי המדינה הפולנית , וקראי דרום רוסיה וקרים בתחומי ברית המועצות . היו ניסיונות לטפח מרכז קראי בווילנה . יש ידיעות כי בתקופת מלחמת העולם השנייה לא נפגעו קיבוצי הקראים בשטחי הכיבוש הנאציים ( הן בפולין והן בקרים ) אחרי שקבעו הנאציים , על יסוד מחקרי "מומחיהם" לענייני גזע ועדויות היסטוריונים יהודים ( כמאיר בלבן , ( כי הקראים אינם יהודים מבחינה "גזעית . " מאז מעטות הידיעות המסתננות מברית המועצות על גורל הקראים שם , ומיפקדי התושבים בברית המועצות מלמדים על המשך ההתבוללות ההדרגתית של הקראים ( מספרם הכולל שם ירד מ 12 , 894 ב 1897 ל 4 , 571 ב . ( 1970 במצרים ניכרו בעדה הקראית סימני התעוררות בתקופה שבץ מלחמות העולם , ומספר הקראים גדל במידה ניכרת , עד שבאמצע המאה העשרים נאמד מספרם שם ב 10 , 000 נפש . היו מהם שהשתתפו גם בפעילות ציונית , מראד פרג' נודע בפעילותו הספרותית והעיתונאית . אחד מהרוגי המלכות במשפט "מחתרת קהיר" , ( 1955 ) משה מתוק הי"ד , היה קראי . רובם הגדול עלו לישראל בשנים...  To the book