|
|
. 28 שיח ציבורי בלי לשון ציבורית חברה דלת חלומות ציבוריים , כמו החברה הישראלית היום , היא חברה שהלשון הציבורית נעתקה מפיה . בהיעדר לשון ציבורית — הלשון שבאמצעותה מתנהל השיח באורח רציונלי — לא ייתכן שיח ציבורי , שעל סדר היום שלו עומד בראש ובראשונה נושא השלום , שיש בו משום שאלת חיים ומוות לרוב המשתתפים בשיח . מצב זה פירושו שילוח משתתפי השיח איש איש לפינתו הסקטוריאלית , וכל משתתף רואה את עצמו נמלט , לא מסופק ולא נינוח . היעדר לשון ציבורית הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של תהליך הדה רציונליזציה , המתחולל בחברה הישראלית כמו בחברות רבות אחרות בעולם המפותח . רק באמצעות לשון ציבורית אפשר להכליל זכרונות אישיים והתנסויות אישיות במסגרת הויכרון הקולקטיבי ; רק באמצעותה אפשר לשוות משמעות אוניברסלית לאינטרס ייחודי מובהק ; רק באמצעות לשון זו , הלשון הציבורית , אפשר לתת לגיטימציה לאיוש סקטוריאלי של עמדות כוח . בעיקרו של דבר , הלשון הציבורית היא הלשון שבאמצעותה , ורק באמצעותה , אפשר לנסח את הטיעונים המרכזיים שהם עיקר השיח הציבורי הרציונלי . הלשון הציבורית מקבלת את מונחיה מן הלשונות המנסחות חלומות ציבורי...
To the book |
|
|