|
|
. 24 בדידותו של המרכז " התקופה הנורמלית" בתולדות ישראל , הנמשכת מקום המדינה ב 1948 ועד מלחמת ששת הימים ב , 1967 היא התקופה היחידה שהתקיימה בה "מדינת לאום" יהודית כהלכתה : רוב יהודי גדול ומיעוט ערבי קטן כפופים לשליטה של ממשלת הרוב היהודי . הלאום שגורש ממדינת הלאום היהודי , הלאום הפלשתיני , יושב במאות אלפיו במחנות פליטים בגבולות ישראל . מדי פעם בפעם היו הפלשתינים האלה מסתננים אל המדינה , הורגים ישראלים , גונבים את רכושם ובורחים . המלחמה נגד המסתננים היתה מלחמת הקבע של ישראל בעת ההיא , ובשיאה , ב , 1956 פרצה "מלחמת הבררה" הראשונה בתולדותנו , "מלחמת קדש . " מלחמת ששת הימים לא היתה "מלחמת בררה" משום שהיתה חוליה בשרשרת אירועים , שאת ראשיתם יזם נשיא מצרים עבד אל נאצר . אמנם המלחמה הזאת ניתצה לגמרי את האשליה כאילו אפשר לקיים כאן חיים נורמליים כבכל מדינה מודרנית , אבל הניצחון הגדול במלחמה הזאת נטע בחברה הישראלית אשליות מסוכנות אחרות , שעיקרן האמונה שאפשר לשלוט על העם הפלשתיני במשך זמן ממושך בלא הגבלה . הכול ידעו שזהו מצב "לא נורמלי , " ואף על פי כן , שיערו רוב הישראלים שמצב וה יכול להוסיף ו...
To the book |
|
|