|
|
עמדת הדובר ודרכי העיצוב טול' דרך משל' את השיר 'עד אן בגלות' ( סז ) ואת השיר יאשר ניסה זמן' ( קמא . ( בראשון קובל המשורר' שה'זמך פגע בו והגלה אותו ממולדתו ; בשני הוא מציג את ה'זמך ( כלומר הגורל ) ככוח המתנכל לכל בני האדם' בלא הבדל' ולאחר שפיתה אותם בטובותיו' הוא בוגד בהם ופונה להם עורף . שני השירים מעלים את דמות היזמך ומוטיבים קונבנציונאליים הקשורים בו' אלא שכל שיר עושה זאת בדרך שונה לגמרי ' המותנית בסוגו . ' אשר ניסה זמןי הוא שיר הגות המוסב על כל אדם' בכל תקופה ובכל מקום : העמדה בשיר זה אובייקטיבית ; הדובר משקיף בלבד' ודמותו אינה מתגלה בשיר . לפיכך הוא מנסח את דבריו בדרך הסנטנציה' המשפט הבלתי אישי ' שתוקפו כללי ומוחלט . הוא מדבר לא בשם עצמו' אלא כביכול בשם החכמה' האומרת כי כל אדם שנתנסה בתהפוכות הזמן נוכח לדעת שהוא בוגד . המשורר וגורלו הפרטי אינם נזכרים כלל . שירי ההגות עניינם לא באדם מסוים' אלא באנושות ובגורלה ; עניינם לא רגע מסוים' על השמחה או הצער שבו' ולא גן מלבלב' או ארץ מולדת' או ארץ גלות-אלא העולם כולו .
To the book |
|
|