נורמות של פראגמאטיות

נורמות של פראגמאטיות עתה נותרו הנורמות הנוגעות להפעלתה של תיאוריה , למידת יעילותה בביצוע תיפקרדיה . רצוני להקדים ולומר , שההצלחה במה שנהוג לקרוא שימוש 'מעשי' — הווי אומר , שימוש שמחוץ להקשר החקירה עצמו — איננה תנאי הכרחי וגם לא תנאי מספיק להשררתה של תיאוריה . הבל הוא לטעון כנגד כלכלן : 'אם כל כר פיקח אתה , מדוע אינך עשיר ' ? והבל הבלים הוא ללגלג בעוקצנות על הפםיכופאתולוג . הצלחה ביישום איננה תנא , י הכרחי , כי יישום עשוי להיכשל בגלל הרבה סיבות שאין להן נגיעה לעצם התיאוריה — ייתכן , לדוגמא , שהתנאים המפורטים בתיאוריה אינם מתקיימים , תנאים כגון תחרות מושלמת בתיאוריה כלכלית וכגון 'העברה' ביחסו של המתרפא כלפי המלפא בפסיכואנאליזה . כמו כן אין ההצלחה ביישום תנאי מספיק , כי הצלחה כזאת עשויה לנבוע מגורמים שאינם חלק מן התיאוריה — למשל , היעצרות השפל הכלכלי עקב פרוץ מלחמה , או מרפא משיתוק היסטרי במקום פולחן דתי . אמנם הצלחה או כישלון בתחום המעשה מביאים לידי סברות מסוימות , אך מה הם מוסיפים להשררתה של התיאוריה יש לבחון בזהירות בכל מקרה לגופו . הנה כי כן , לאחר שסילקנו אותה 'מעשיות' של הפראגמאטיזם...  To the book