הפרזה בהדגשת הסמלים

הפרזה בהדגשת הסמלים ראשית , רושם קשה לי לדחותו הוא כי לכוח משיכתו של הדגם יש במידה מסוימת יסוד פסיכולוגי המעורר ציפיות גדולות — האמונה הבלתי מודעת במאגיה של הסמלים . המסורת של סמליות כל יכולה עתיקה היא , ולא תמיד בלתי מכובדת . העניין שגילו פילוסופים — מלייבניץ עד ראסל ועד ויטגנשטיין — בשפה אידי אלית , ' היה גורם חשוב בהתפתחות לוגיקה של סמלים ; וגם תורות הנסתר המהלכות מימי פיתאגוראס , דרך הקבלה ועד קפלר , ודאי סייעו להכרת חשיבות המאתי מאטיקה לגבי הבנת הטבע . במאה העשרים נעשו הסמלים בכל מקום מוקד התעניינות , ונפוצה הדעה כי הם לעצמם גורמים אדירי כוח להיטיב ולהרע . ומסתמן גם מה שנקרא בפי פיליפ סלזניק 'פולחן הרושם' כתוספת לפולחן הביטוי , שהיה מנסר בחללה של המאה התשע עשרה : מרגישים כי עשיית סמלים נכונים , וקבלת השראה מהם , מעשה חשוב הוא לכל דבר —מבריאות הנפש עד הביטחון הלאומי . סגנון סמלים הוא סגנון התקופה . בפיסיקה תפסו דגמים מקום חשוב מזה מאה או מאתיים שנה ; גם מדע ההתנהגות שהוא — מפאת החומר שבו הוא עוסק — רגיש יותר לאמצעיו , ייתכן שיבוא לידי עשיית דגמים , בהשפעת הזמן . לצערנו , במדע ה...  To the book