ערכים

ערכים סיכומו של הדיון הזה הוא שהיגיון , במשמע הרחב ביותר של המלה , כלל איננו רחוק ממוסר , כמו שסוברים כרגיל . צ'ארלז פירס טען כי המוסר מעורב בהיגיון בגלל בעיית המקרה הבודד . על פי תורת השכיחויות של ההסתברות , שהחזיק בה , הגיוני הוא לפעול בהתאם להסתברויות רק אם נראה את המקרה הנדון כחוליה בשרשרת נצחית של מקרים דומים . אבל איש מאתנו לא יחזה שרשרת כזאת . משום כך לא נוכל להיות הגיוניים אלא אם כן נזדהה עם הציבור האינסופי של בעלי החלטות אחרים . העיקרון המוסרי הזה — לאמץ לנו את האינטרסים של האנושות כולה — הוא , לפי פירס , יסוד הגיונה של ההסתברות . לטיעונם של מיתודולוגים , בני הזמן הזה , נוסח קצת אחר , אבל בסופו של דבר , הם באים לאותה תוצאה . למשל ברייתווייט ( 174 : 9 ) אומר : 'צידוקה האחרון של כל סברה מדעית יהיר . תלוי בתכלית העיקרית , שאנו חוגגים לשמה באופן מדעי , והיא : לחזות את העתיד , ועל ידי כך לפקח עליו . הצד המיוחד בהגייה סטאטיסטית הרי זה שהיא מחייבת להחליט בשלב מוקדם , מהו העתיד הרצוי לנו . בעומדנו על ביסוסה השכלי של החשיבה הזאת , אין אנו יכולים למנוע את המוסר מלהיכנס לתחומו של ההיגיון...  To the book