תחשיב ההסתברויות

תחשיב ההסתברויות עתה נעמוד על אחדים מסימני התחשיב , החשובים לשימוש בו . הם יצוינו כאן בקווים כלליים מאוד ; יתר על כן , אני מביא אותם בלי שימת לב יתרה להבדל שבין תכונה צורנית של התחשיב ובין פירוש כלשהו , שיסודו באחת התיאוריות הרותחות של הסתברות . הסתברויות מכוונות במישרים למחלקות של אירועים , ולא למקרים הבודדים שמהם מצטרפות המחלקות ( את הצד הזה מדגישות במיוחד תורות השכיחות , אך גם השקפות אחרות מביאות אותו בחשבון בצורה כלשהי . ( כאשר אנו מדברים על הסתברותי של אירוע מיוחד כלשהי , כבר אנו משייכים אותו במובלע למחלקה של אירועים אשר הסתגרותם היא נתונה או בת חישוב . יתר על כן , המחלקה המדוברת היא בפירוש אינסופית . אנו יכולים להבחין רק בסדרה מוגבלת של חלופות שיש להביאן בחשבון , אבל אז נראית כל חלופה כמסוגלת לחזור לעתים קרובות ועד בלי די ; לטבע רק שתי פנים , אבל לזרוק אותו ולהופכו אנו יכולים שוב ושוב . בייחוד , אין לחשוב כי ההסתברות חלה על תת מחלקות , רק משום שהן גדולות עד כדי לעמוד על כל תחלופות הבאות בחשבון . למשל הסתגרותו של n אין משמעה שאחד מכל ארבע מקרים הוא 'חיובי' ( כלומר , נמנה עם אלה שה...  To the book