עמימות תוכית

עמימות ת 1 כית המשמעויות פתוחות לא רק בקצו 1 ת כביכול , אלא גם בתוך תוכן . אם נבוא לתאר את אי הוודאות שבמשמעות כעניין של מקרי גבול בלבד , יהיה זה גבול המתפשט ומגיע ללב המשמעות . כי לא כל הדברים , שהמונח מכוון אליהם הולמים אותו באותה מידה . כביטויו של אורוול , גם בין השווים — יש שווים יותר ושווים פחות . בכל סוג יש בני סוג טובים ורעים . כשמדברים על הסוג , מתכוונים לבני הסוג הטובים , או לפחות לאלה שאינם יותר מדי רעים . אכן , יש משהו בדברי אפלטון על * משבטי יאפאן הקדמאית , שנודעו בצעירותם . סימאנטיקה י ד ) מקרה האידיאלי הוא התגלמות של משמעות וערך גם יחד . עליו אנו אומרים : 'לזה אני קורא כך וכך . ' העמימות השכיחה היא חיצונית , כלומר עיקרה בקושי לקבוע אם דבר מן הדברים שייך לסוג שנקבע . אנו אומרים כאן שההשתייכות היא ממילא עניין של דרגה , כביכול . המשמעויות פתוחות לא רק מצד השאלה אילו דברים כלולים במונח , אלא גם מצד השאלה מה יש לראות כטיפוסי לו , כתקני , כדוגמה אידיאלית שלו . למשל , עמימותו החיצונית של המושג 'חי' טמונה באי הוודאות לגבי וירוסים וכיוצא בהם ; העמימות הת 1 כית מקורה בעובדה , שכל ...  To the book