ישות של ליקויים

ישות של ליקויים בסופו של דבר , הכול קורה כאילו הכיבוש בן זמננו הוא החטאה של ההיסטוריה . בשל גורליותו האופיינית ובשל אנוכיותו , הוא נכשל בכול , זיהם את כל מה שנגע בו . הוא השחית את הכובש והרס את הנכבש . כדי להשלים את ניצחונו , הוא ביקש לשרת אך ורק את עצמו . אך בהדירו את האדם הנכבש - היחיד שבאמצעותו יכול היה להטביע את חותמו על המושבה - הוא דן את עצמו להישאר בה בבחינת זר , משמע חולף בהכרח . אולם הוא האחראי היחיד להתאבדותו . פחות נסלח מכך הוא הפשע שלו נגד הנכבש : הוא השליך אותו בצד הדרך , מחוץ לזמן העכשווי . השאלה אם היה הנכבש , בעמדו ברשות עצמו , צועד בקצב העמים האחרים , חסרת משמעות מעשית . להודות על האמת : איננו יודעים דבר על כך . ייתכן שלא . אכן הגורם הקולוניאלי אינו היחיד שבכוחו להסביר את פיגורו של עם . לא כל הארצות הן בעלות קצב כשל ארצות הברית או אנגליה : לכל אחת ואחת היו סיבות משלה לפיגור וגם עיכובים משל עצמה . עם זאת , כל אחת מהן צעדה בקצב ובדרך משלה . יתר על כן , האם אפשר להצדיק את אסונו ההיסטורי של עם באמצעות הקשיים של עמים אחרים ? ברור שהנכבשים אינם הקרבנות היחידים של ההיסטוריה ,...  To the book