הקדמה מאת ז'א־פול סארטר

הקדמה מאת ז'אךפול סארטר איש הדרום [ בארצות הברית ] הוא היחיד היכול לדבר על שעבוד : זה מפני שהוא מכיר את הכושי ; אנשי הצפון , פוריטנים שאמונתם ערטילאית , אינם מכירים אלא את האדם , שהוא ישות . ההנמקה הזאת עדיין שימושית : ביוסטון , בעיתונות של ניו אורלינס וגם - מאחר שאתה תמיד איש הצפון של מישהו באלג'יריה " הצרפתית * ; " העיתונים המגיעים משם חוזרים ומשננים ** שהמתיישב הוא היחיד המוסמך לדבר על המושבה - אנו , בני מדינת האם , לא רכשנו את ניסיונו ; אנו נראה את אדמתה הלוהטת של אפריקה דרך עיניו - או שלא נראה מאומה . לאנשים הנרתעים מן הסחיטה הזאת , אני ממליץ לקרוא את דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש . הפעם , מדובר בניסיון כנגד ניסיון ; המחבר , תוניסאי , סיפר בנציב המלח את נעוריו המרים . מהו בעצם 1 כובש או נכבש ? הוא היה אומר ו לא זה ולא זה ; תגידו אולי : גם זה וגם זה ; למעשה , זה היינו הך . הוא שייך לבני אחת הקבוצות הילידות , אך לא מוסלמיות , "הנהנים במידה זו או אחרת מיתרון לעומת ההמונים הנכבשים [ ... ] והנדחים [ ... ] על ידי הקבוצה הכובשת" שלמרות הכול , אינה "מרפה לגמרי" את הקדמה זו פורסמה לראשו...  To the book