האיכרים

האיכרים תגובת האיכרים מעניקה תמונה ראשונה של התפשטות הפרוטסטנטיות . המתיחות בין האיכרים הגרמנים לבעלי הקרקעות פרצה בשנים 1526-1524 במרד איכרים , האחרון והנואש שבסדרת מרידות אשר החלה בימי הביניים המאוחרים . בקובלנותיהם של האיכרים לא היה כל חדש . מניפסט האיכרים הנודע ביותר , הנקרא "שנים עשר העיקרים" ( ינואר פברואר , ( 1525 מנה טרוניות שהיו מוכרות למעלה ממאה שנים - נגד מיסי מעשר , צמיתות , הפלישה של בעלי הקרקעות לשדות , יערות , פלגים וכרי דשא שהיו נחלת הציבור , התעלמותם של בעלי הקרקעות ממנהגים מנוריאליים וניסיונותיהם להעלות את דמי החכירה ולהגדיל את היקף העבודה שנדרשה מהאיכרים באחוזותיהם . הקשר שיצרו האיכרים בין תביעותיהם הכלכליות והחברתיות לבין ציפיות אוונגליות ומשיחיות , או ניסיונותיהם למצוא לתביעותיהם צידוק במובאות מכתבי הקודש , לא היו גם הם בגדר חידוש . לא הלותרניות היא אפוא זו שגרמה להתפרצות המזוינת והמהפכנית של כשלוש מאות אלף איכרים , כורים , בעלי מלאכה , אומנים ואבירים ממורמרים , נגד אדוניהם ; מצד שני ברור היה , שעקשנותו של לותר בעניין הבשורה משכה אותם אליו כבחבלי קסם . לאחדים מרעיו...  To the book