|
|
פרק ה : השליחות הציונית לובו א השליחות הציונית היא רכיב מרכזי בפרקטיקה של יחסי ישראל והתפוצות ומגלמת את השאיפה לקשר בין ישראל לתפוצות העם היהודי ואת הרעיון של שותפות גורל בין חלקי העם היהודי . עם זאת , היא חושפת גם את הבעייתיות שביחסים אלו . במשך שנים נהוג בישראל לשלוח לאחת הקהילות היהודיות שבתפוצות , למשך שנים מספר , אזרחים ממדינת ישראל בעלי רקע אישי מגוון , כדי לבצע פעילות חינוכית וארגונית שבמרכזה מדינת ישראל . השליח פועל לעתים קרובות בחברה זרה לו , במגבלות קשות של שפה , ומנסה להשיג תוך זמן קצוב יעדים שקשה להשיגם בזמן קצר ובמציאות של הקיום היהודי בתפוצות : חיזוק של קהילות יהודיות ברחבי העולם , פיתוח חינוך יהודי , הבטחת הקשר עם מדינת ישראל ובמידת האפשר סיוע לעלייה לישראל . ישנם המטילים ספק בשאיפה זו ורואים במוסד השליחות מסגרת אנכרוניסטית שאבד עליה הכלח , ושבמציאות החברתית והתרבותית הן של יהודי התפוצות והן של אזרחי ישראל היא נדונה בעיקרה לכישלון . השליחות עולה במשאבים רבים והישגיה לא תמיד נראים לעין , מה גם שעצם משמעותם של קשרי ישראל והתפוצות שנוי במחלוקת . שוב ושוב עולה התהייה הנוגעת ...
To the book |
|
|