הסיפור הנתמן בסביבה

הסי $ ור הגתטן גסגיגה בהתאם לגישה החברתית בחקר התפתחות הנרטיב , שבין נציגיה נמנים ויגוצקי , ברונר , סנו וניניו , ניצני הנרטיבים בגילאי הגן הצעירים הם אירוע תקשורתי המתבטא באמירות קצרות של הילד לגבי אירועים שלא מכבר הושלמו , בליווי עידוד רב של המבוגר השואל ומגרה ומעודד להתייחס לאותם אירועים . ויגוצקי ( Vygotsky , 1962 ) מצביע על המורשת החברתית-תרבותית בחברה המערבית האוריינית , המועברת לילדים בעת קריאת סיפורים לפני השינה או צפייה בסרטים , כעל חלק מהפעילות האינטראקטיבית החושפת את הילד לתבניות סיפוריות . ניניו , ( Ninio , 1988 ) שבדקה תקשורת בינאישית של אמהות לפעוטות עם ילדיהן סביב גיל שנתיים , מצאה , שהידע הנרטיבי נרכש תוך כדי דיאלוג . האמהות עוזרות לילד לקטוע את הפעילות המתרחשת בסביבתו ומגדירות עבורו , מה מכל שלל הדברים שבסביבתו הוא " אירוע" על ידי שהן אומרות , למשל : "הו , מה קרה ? הכפית נפלה . " ? כמו כן הן גם מציינות את סופו של אירוע על ידי ביטויים , כגון : " גמרנו" או "עכשיו די . " ניניו מצאה שבגיל שנתיים ורבע הילדים כבר יצרו בעצמם התייחסות לאירוע שהתרחש ( העומד , כאמור , במרכז המושג...  To the book