יחסים תחביריים במשפט הפשוט

יחגזיס תחגיריינז גטש $ > ט הג $ שגט הדיון ברכישת התחביר מתמקד במישור הצורני-מבני . אפשר לתאר את מגמת ההתפתחות מגיל שנה ועד בית הספר כרכישת שליטה ביחידות לשון שמורכבותן הולכת וגוברת כדלהלן . מילים בודדות ( ר' פרק 3 "השלב החד-מילי ( " כגון "-. קובייה" c צירופי מילים ( ר' פרק 4 "שלב הצירופים ('' כגון : "זה קובייה « - '' פסוקיות בודדות , כגון ? "הנה קובייה שלי" < - חיבור פסוקיות , כגון '' זה שלי מגדל , ד על דרכי הגזירה בעברית ראה גם בפרק , 1 בתת-סעיף של תורת הצורות . 70 לא שלך" * - שעבוד פסוקיות , כגון ו "אני בונה מגדל , כי אני יודע" * - נומינליזציה , כגון : "הוא עובד בהקמת מגדלים '' ( על פי ברמן , . ( 1997 הרכיב היסודי במבנה התחבירי הוא הצירוף . ואכן , קו ההתפתחות ששורטט לעיל מלמד שראשית התבססות התחביר חלה לאחר שרוב הילדים כבר התנסו בצירוף של מילים זו לזו . שלושה אמצעים משמשים בשפה להבעת היחסים בין כלל הצירופים במשפט / סדר המילים , צייני היחסים הדקדוקיים ( מילות יחס ויחסות ( ומערכת הסתאם ( צורנים ונטיות . ( כנתון ביולוגי מולד יש לכל ילד גישה לשלושת האמצעים הללו להבעת יחסים בין רכיבי המש...  To the book