|
|
ג $ יק 2 3 ייו & י הסיליס הראשגגיכן בגיל 24 - 18 חודשים לערך , לאחר שהשתמש בעיקר במילים בודדות , עובר הילד לצרף מילים . הוא מביע רעיון משמעותי אחד במבעים * בני שתיים או שלוש מילים לצד מבעים של מילים בודדות , בדומה לאלו שהופיעו בתקופה החד-מילית . גם בתקופה זו , כמו בתקופה החד-מילית , עדיין מסתמך הילד על התקשורת הלא-מילולית , אך כמות המלל שלו הולכת וגוברת , והשימוש בתנועות גוף ובמחוות [ ג'סטות , [ בהבעות פנים ובהנגנה מוגזמת הולך ופוחת . כאשר הילד בוחר להשתמש בתנועות גוף , הן משמשות לו לשם הדגשת המבעים המילוליים שלו , ובעיקר הוא משתמש בהן כאשר הוא חש כישלון בהבהרת כוונותיו . לדוגמה , הילד יכריז "רוצה זה" תוך הוספת תנועה של הצבעה על החפץ שאותו הוא מבקש . הילד בתקופה זו רוכש דרכי תקשורת חדשות , אוצר המילים שלו מתרחב וההיגוי שלו משתפר . טטרות ה 5 רק לבחון את אופי הצירופים של הילד י לעמוד על רכישת הצורות המורפולוגיות והשינויים המורפו-סינטקטיים בשפתו של הילד ; להצביע על הקשר בין ההתפתחות הקוגניטיבית להתפתחות השפה והדיבור של הילד להכיר את דרכי התקשורת המשמשות את הילד באינטראקציות חברתיות שונות ...
To the book |
|
|