|
|
סיכום הקול השבור הוא קולן של נשים משוררות , שמצד אחד נלחמות על זכותן להיות מה שהן בלי להיכנע למוסכמות ה"גבריות , " ומצד שני מודעות לחסרונן המהותי ולאימלאותן . זהו קול המשלים עם אי-השלמות של "המין החלש" אך מתקשה לוותר על חולשתו של ה '' מין החזק" אליו . הבובה הממוכנת , השבורה מבפנים , ולוטה הלוקחת כדורים נגד רגשות , הן אמנם נשים משוחררות שאינן מחויבות לחלום על "בעל ושלושה ילדים , " אך הן נשים תלושות , "אחוזות בקנוקנת" או לבושות "שמלת קורים , " שאין להן עמוד שדרה משלהן . לעומתו , הקול המלא הוא קולה של אישה הרואה את עצמה כיחידה נבחרת . היא מדלגת על הפער שהדת והתאולוגיה העמיקו לחצוב בינה לבין הגבר . היא ניצבת מול בוראה ומסוגלת להודות לו על היותה צלעית " ) צלע רכה ( " ובשרית " ) בשר פורח , ( " על היותה נושאת את פרי הבשרים ללא חטא הבשר . קולה המלא איננו אמנם כקול הגבר , אלא קול "דק מן הדק , " "צרצר זעיר , " ואולם דקות זו אינה מעידה על חולשה כי אם על חוסן , על עצמת "הקטנה שבקטנות" המשלבת את קולה במקהלת הכרובים הנעלה והעליונה .
To the book |
|
|