ב. לשון חז"ל

ב . לשון חז"ל לשון חזי'ל היא העברית שבה נכתבה ספרות התנאים ( חכמי המשנה , ( המכונה לשון חכמים א , ' וספרות האמוראים ( חכמי התלמוד , ( המכונה לשון חכמים בי . ספרות התנאים כוללת את המשנה , את התוספתא ואת מדרש * ההלכה לספרי התורה ( מכילתא לספר שמות , ספרא [ תורת כהנים ] לויקרא , ספרי וספרי זוטא לבמדבר וספרי לדברים . ( זמנה של ספרות התנאים הוא המאה הראשונה לספירה עד המאה השלישית , והיא נכתבה בתקופה שבה הייתה העברית לשון חיה בדיבור . ספרות האמוראים מאוחרת לספרות התנאים . ראשיתה במאה השלישית לספירה . בתקופה זו חדלה העברית מלשמש לשון דיבור , והספרות שנכתבה אז הושפעה מלשונות אחרות שלשון חז " ל באה אתן במגע , בעיקר מן הלשון הארמית שהייתה מדוברת בכל המרחב באותה תקופה . ספרות האמוראים כוללת את התלמוד הירושלמי ( שמוצאו בארץ ישראל ונחתם בשנת 400 לספירה , ( את התלמוד הבבלי ( שנתחבר בבבל ונחתם בשנת 500 לספירה ) וכן מדרשי אגדה , שהחשוב שבהם הוא מדרש רבה לחמשת חומשי התורה ולחמש המגילות ( כל ספר מספרי מדרש רבה נתחבר בתקופה אחרת , וחיבור חלק מהם מאוחר עד למאה ה . ( 11- מדרשים נוספים ארץ-ישראליים : מדרש ת...  To the book