סיכום

סיכום ההסברים התאולוגיים והפילוסופיים של ימי הביניים לחלום הנבואי הושפעו הן מכתבי הקודש ומפרשנות חז"ל והן מן המסד המדעי הקלסי של אריסטו . ההשפעה של אריסטו על הזרם השכלתני של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים הביאה להדגשת מקומו של השכל כבסיס לאושרו של האדם , למימושו העצמי ולקשר שלו עם האל ( שתואר אף הוא כישות שכלית , ( ובמקביל להפחתה בחשיבות כישוריו הלא-שכליים של האדם ובראשם יכולותיו החושניות והדמיוניות . לדעת ההוגים הרציונליים של העבר , כמו לדעת פסיכואנליטיקנים בני זמנו , הדמיון במיטבו הוא כושר גופני הנתון לפיקוחו של השכל כדי שייצר תמונת מציאות הולמת . בהקשר זה , החלימה נתפסה כמצב בלתי-שכלי , שבו הדמיון משתולל ללא ריסונו של השכל . בהתאם לכך , רוב החלומות פורשו כיצירי הדמיון , דהיינו כתמונות הניזונות מרצונו של החולם , ממזגו הגופני , מתקוותיו ומפחדיו , והם השוו לאותות ולסימנים חסרי שחר המפורשים על ידי כל חולם כראות עיניו העצומות . . 65 שם , עמ ' . 66 . 129-87 גלדמן , תשנ"ח , עמי . 58-51 ראו מחקרו של אריך נוימן , תשמ " א , המזמן דוגמה מרהיבה לפרשנות ארכיטיפית של האגדה "אמור ופסיכה" מתוך חמו...  To the book