|
|
ג התקבלות הטלוויזיה הפכה זה מכבר לחלק משגרת החיים . הצפייה בטלוויזיה היא הרגל שבשגרה ברוב הארצות , וסביר להניח , שיותר ממחצית אוכלוסיית הערים בעולם כולו צופה מדי ערב בטלוויזיה . על כן ההפקות הטלוויזיוניות צריכות להיות מגוונות ומרתקות ומושכות קהלי צופים בהיקפים שאליהם התיאטרון והקולנוע מגיעים רק לעתים רחוקות . המשפחה הטלוויזיונית הדמיונית , המהווה יעד לתוכניות רבות , נתפסת על יד ידי המפיקים כמורכבת משני הורים ושני ילדים . מכשיר הטלוויזיה שבביתם מופעל כמה שעות מדי יום , ומוקדשת לו תשומת לב מרפרפת . צופים רבים "נרגעים" מול המסך , ויש למשוך את תשומת לבם במנות קטנות בכל פעם מחדש . להבדיל מהתיאטרון או מהקולנוע , צפייה בטלוויזיה אינה חוויה אינטנסיווית ואינה דורשת ריכוז גבוה . היא נתפסת כמובנת מאליה , כחלק מהיומיום , תמיד בהישג יד , כאפשרות לחוויה בשעות קבועות במהלך היום והערב . מחקרים בהתכוונות ובהתקבלות של טקסטים תרבותיים מלמדים על כך שהיצרן מכוון את הטקסטים לקהלי יעד מוגדרים ומשתדל לרתק אותם , לרגש אותם ולחזק אצלם דימויים רצויים . מחקר של סאט ג'אלי וג'סטין לואיס שכותרתו " גזענות נאורה" מגיע...
To the book |
|
|