|
|
פרקהפרק באגדות בא לידי ביטוי עולמם הדתי והרוחני של חז"ל , שבמרכזו עומדים נושאים כגון : הקשר בין הבורא לנברא , חובתו של האדם בעולמו , המשמעות של קורות חייו ושל האירועים הלאומיים , מהות הטוב והרע , ההבחנה בין אמת לשקר . חכמי המשנה והתלמוד , כממשיכיהם של הנביאים , התייחסו לנושאים אלה מתוך אמונה בקב"ה ומתוך ידיעת התורה . גם הפילוסופים התעניינו בנושאים אלה , אך הם ניסו להבין את העולם הסובב אותם בתהליך תבוני עצמאי , כפי שהוא נגלה לעיניהם , ועל פי הבנתם . שני קווים מקבילים אלה - הקו הנסמך על ההתגלות ועל האמונה והקו המתפתח מן המדע והשכל - עשויים , לדעת הפילוסופיה היהודית , להתקרב זה לזה עד כדי מפגש והשקה . נקודת התמזגות כזו אפשרית בתנאי שחכמי ישראל יחשיבו במידה שווה הן את מסורת ישראל והן את חכמת הפילוסופיה . הפרשנות הפילוסופית לאגדות הנה פרי מיזוג כזה . הדבר התאפשר לראשונה מכוח סמכותו של הרמב"ם , אשר קבע שיש תבונה רבה באגדות התלמוד ו"כשיסתכלו בהן הסתכלות שכלית יובן בהן מהטוב האמיתי מה שאין למעלה ממנו , ויגלה מהן מן העניינים הא-לוהיים ואמיתות הדברים וכל מה שגזרו בו הפילוסופים לדורותיהם . " הרמב...
To the book |
|
|