2 . 3 ביסוס הפירוש על דברי חז"ל כפרשן , המהרש"א סבר שמתפקידו לחשוף את המשמעות הסמלית של האגדות כפי שחז"ל עצמם הבינו אותן . לכן הוא לא סמך על עולם התסמיכים ( האסוציאציות ) של עצמו בפיענוח הסמלים , אלא פנה לספרות חז"ל הענפה בהנחה שבה יימצאו הרמזים והמפתחות . לדעתו , רק בדרך זו אפשר לגלות את הכוונה של בעל האגדה ואת משמעותה האמיתית של האגדה . להלן דוגמה מובהקת לשימוש של המהרש"א באגדות הפזורות בים התלמוד כדי לבאר אגדה אחת . זו לשון האגדה : תניא : רבי יוסי אומר : אוי להם לבריות שרואות - ואינן יודעות מה רואות , עומדות - ואין יודעות על מה הן עומדות . הארץ על מה עומדת ? על העמודים , שנאמר "המרגיז ארץ ממקומה , ועמודיה יתפלצון" ( איוב ט ו . ( עמודים - על המים , שנאמר "לרקע הארץ על המים" ( תהלים קלו ו . ( מים - על ההרים , שנאמר "על הרים יעמדו מים" ( שם קד ו . ( הרים - ברוח , שנאמר '' כי הנה יוצר הרים וברא רוח" ( עמוס ד יג . ( רוח - בסערה , שנאמר "רוח סערה עשה דברו" ( תהלים קמח ח . ( סערה - תלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא , שנאמר "ומתחת זרעת עולם" ( דברים לג כז . ( וחכמים אומרים : על שנים עשר עמודים...
To the book