|
|
קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה הצפייה במהדורת החרשות נתפסת הן על ידי ילדים והן על ידי מבוגרים כפעולה טבעית , כזו שאינה מחייבת למידה שיטתית . היא יוצרת אשליה של היחשפות לידע מוכר , ובכך מקהה את יכולת הצופה להתמודד עם תוכני המהדורה באופן ביקורתי ( כהן , . ( 2000 כך למשל כאשר כתב מדיני מדווח מהכנסת , מביט הצופה במראה המוכר של אולם המליאה ובפניהם המוכרות של השרים ושל חברי הכנסת . הצופה חש כמי שנוכח במקום ביחד עם הכתב עצמו , כמי שמכיר את הסיטואציה ואת דעות האנשים , ושכל הנאמר בה הוא בגדר מוכר , צפוי ומובן . אך למעשה הצופים אינם ערים דיו לעובדה שהכתב פועל מתוך שיקולים אישיים ( כגון רצון להציג את סגנונו הייחודי ולהביע עמדות ודעות עצמאיות ) ומתוך שיקולים מערכתיים ( כגון אילוצים והכתבות מצד עורכי המשדר ומודעות לתחרות עם ערוצי חדשות אחרים ) - בהתאם לכך הוא בוחר אילו אנשים להציג ואילו דברים לשדר . גם לסוג הצילום ולאורך הזמן המוקצה לכל דובר ישנה השפעה על האופן שבו הצופה מקבל את המידע המעובד . מן הראוי שהגננות והמורים יהיו ערים ומודעים לכל אלה . כך למשל , בבואם לשוחח עם הילדים על תע...
To the book |
|
|