קהלת: משורר האירוניה העברי

9 קהלת : משורי האירוניה העברי ספר הושע , בפרקיו הקודרים יותר , מראה לנו את אלוהים המאיים לפנות עורף לאדם ; ספר קהלת מראה לנו מה קורה כאשר האדם מסתגר בתוך עולמו הפנימי שלו ומרחיק את עצמו מאלוהים . מחבר ספר קהלת אינו נזקק ליחסי אני אתה ; אלוהים נזכר בגוף שלישי , בשמות "אל" או "אלוהים , " אבל לא בשם "ה , "' שהוא כינוי של קרבה ודיאלוג . זהו אפוא כמעט מונולוג טהור , ומן הבחינה הזאת אין עוד דוגמתו בתנ"ך . הספר מצייר את דמותו של החכם המטפח את נחלתו ושואף למין אי תלות סטואית , למרחב עצמאי משלו . כבר נאמר על מזמורי תהלים שהם סובייקטיביים , אישיים , אבל לא אוטוביוגרפיים . ה"אני" בספר תהלים מייצג יחסים שהקורא יכול לקחת בהם חלק ; אין הוא סימן של אגו אוטונומי . דברי קהלת , לעומת זה , הם אמירה בעלת אופי אינדיבידואלי קיצוני , וכבר בפרק הראשון הוא מציג את עצמו לפנינו בסגנון אוטוביוגרפי : "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם : ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים" ( א , . ( 13 , 12 בפרק הבא הוא מונה כמה מהישגיו האישיים : "תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ... הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטע...  To the book