סיכום

סיכום מאז 1933 היו יהודים רבים חשופים באופן אישי לאלימות פיזית ולמדיניות הטרור היזומה של המשטר . החל בקיץ 1938 התרחשו שוב ( כמו ב 1 באפריל ( 1933 פעולות רחבות היקף , שהגיעו לשיאן בפוגרום היזום של ה 10-9 בנובמבר - "ליל הבדולח , " ובתפיםתם של כ 30 , 000 גברים והשלכתם למחנות ריכוז - פעולות שהבהירו ליהודים אחת ולתמיד את דבר היותם חסרי מגן ומבודדים : כבר אז כמעט שלא יכלו לצפות לעזרה מן הלא יהודים . חוויה זו , וכמוה השחרור ממחנה הריכוז בתמורה להוכחת היכולת להגר מן הארץ , גרמו לכך שההגירה תיראה כמקור ההצלה היחיד שנותר . אלא שלמן פרוץ המלחמה הפכה גם היא במידה רבה בלתי אפשרית , ובאוקטובר 1941 היא נאסרה כליל . בד בבד גזלו עבודת הכפייה והאיסור על אחזקתם של כל צרכי המחייה כמעט , את תשתיתם החומרית של היהודים ופגעו בחוסנם הנפשי . ואף על פי כן ניכרה שוב ושוב מידה של הסתגלות , שבלעדיה לא הייתה ההישרדות אפשרית כלל . מבין המעטים , שלאחר הסתננותן אי פה אי שם של הידיעות על רצח , העזו להשתמט מן הגירוש , נותרו בחיים כרבע בלבד . בברלין , מרכז החיים היהודיים , שבקיץ 1933 חיו בה 160 , 564 יהודים - העיר שבשל...  To the book