עזרה עצמית: מקומות תעסוקה חלופיים ורכישת מקצועות חדשים

עזרה עצמית : מקומות תעסוקה חלופיים ורכישת מקצועות חדשים יהודים שאיבדו את משרתם או את מקום עבודתם חיפשו מקומות עבודה חלופיים כדי להתפרנס , ולו בדוחק . אקדמאים בתחומי דעת שונים עברו לשמש כמורים בבתי ספר יהודיים . מובן שהיו אלה בעיקר אנשי חינוך , שלימדו עד אז בבתי ספר כלליים , אך היו ביניהם גם אנשי מדע . במסגרת מפעל של "ברית הנשים היהודיות " לעזרה בניהול משק הבית בבתיהם של קשישים ושל משפחות , שבהן עקרת הבית חלתה או נפטרה , הופקדו רופאים צעירים על טיפול רפואי בבית החולה , תחילה במשמרות לילה בלבד , ובהמשך גם במהלך היום . את הרופאים סיפק ארגון הסיוע מטעם הרופאים , ( Arztehilfe ) שגם נשא בהוצאות המיוחדות שמעבר לניהולו השוטף של משק הבית . בעלי מקצועות שונים שימשו כסוכני מכירות , במשווקים של כתבי עת וכיוצא באלה . בקניגםברג לבדה , בשנת , 1933 מצאו 206 איש את פרנסתם בדרך זו , "אשר לנוכח האווירה האנטישמית ששררה בכפר נתגלתה לעתים קרובות כעסק מייאש . " אנשים שעד כה עסקו במקצועות שונים פנו אפוא כעת לתחום המסחר , תחום שהיה בו ממילא ריכוז גדול של יהודים . מגמה זו אף נתמכה במידה מסוימת על ידי הקהילה היה...  To the book