יחסי יהודים־נוצרים: עוינות וידידות

יחסי יהודים נוצרים : עוינות וידידות במשך זמן רב התרועעו יהודים ונוצרים זה עם זה אך ורק בשל סיבות כלכליות , וקשרו קשרי ידידות מעטים . הם הקימו שתי קהילות נפרדות , שחיו באותה עיר , ולעתים קרובות הביעו אי אמון ואף סלידה זו מזו . העוינות הנוצרית התבטאה בשתי דרכים - 30 לסר , חברת הידידים ; היימן , זיכרונות , עמ ' 31 . 308-304 היימן , זיכרונות , עמ ' ; 312-308 סורקין , הטרנספורמציה , עמ ' ; 122-121 , 120-119 קיליאן , הקהילה היהודית במינכן , עמ ' 32 . 146-144 מל '' ב , אפשטיין , זיכרונות , כרך , 2 עמ' 33 . 15 מל '' ב , ראף , זיכרונות , עמ' . 14 מעשים יום יומיים של ביזוי ועלבון כלפי יהודים , ומעשים נדירים יותר של אלימות . רמת העוינות ירדה במהלך שבעת העשורים הראשונים של המאה ה , 19 אולם אפילו אלימות פיזית מעולם לא נעלמה לחלוטין . יהודים שימשו לעתים קרובות מטרות להתגרות , לעלבונות , ולעתים ליידוי אבנים . התגרות משפילה במיוחד , אשר נעלמה סביב , 1830 הייתה הקריאה Mud mach mores" ( יהודי , התנהג בנימוס . ( יהודי שלא הסיר את כובעו והחווה קידה במהירות מספקת הסתכן ביידוי אבנים לעברו . בראשיתה של ...  To the book