הסוחר היהודי הנודד ועלייתו לדרגת חנווני

הסוחר היהודי הנודד ועלייתו לדרגת חנווני רוב יהודי גרמניה בתקופה שלפני האמנציפציה עסקו במסחר זעיר , כרוכלים או בדוכנים בשוק , בדרך כלל באשראי . האוכלוסייה הלא יהודית התייחסה לעתים קרובות בזלזול לסוג זה של מסחר נייד "האופייני ליהודים , " וקראה לכך "מסחר של מצוקה " ( Nothandel ) ו " תגרנות " , ( Schacherhandel ) מונחים שיהודים העדיפו להימנע מהם . אף שיהודים רבים התמחו במוצר מסוים , אחרים עסקו במגוון רחב של מוצרים , או אפילו קנו ומכרו כל מה שיכלו . בבראושנווייג , נרשמו 84 ראשי בתי אב יהודיים לקבלת 154 אישורים עסקיים שונים . חלק מהסוחרים הזעירים היהודים התביישו בשיטות המסחר שנאלצו לנקוט . יעקב אדם וחברו הגיעו לשוק בבישופסבורג ( Bischofsburg ) עם אריזות של סרטי משי , שאותם גלגלו על האדמה . אדם עמד בדממה ליד הסחורות שלו , נבוך מכדי להשמיע את קולו , בעוד הסוחרים האחרים צעקו בקול : "שש פרוטות למטר . " כאשר הבחין אדם כי המוכרים שצעקו משכו אליהם לקוחות , החל גם הוא לצעוק . מכיוון שרק סוחרים מבוססים יכלו להרשות לעצמם שימוש בעגלה , נאלצו רוב הרוכלים לצעוד מרחקים ארוכים כשהם נושאים על גבם מטענים כבד...  To the book