דברי סיום הבעש"ט וראשית החסידות

דברי סיום הבעש"ט וראשית החסידות עם נעילת הספר חוזרת השאלה למקומה : האם ניתן לראות בבעש"ט את 'מייסד החסידות ? ' הבעש"ט נפטר ביום הראשון של חג השבועות תק"כ . ( 1760 ) במהלך שני העשורים שלאחר מותו נעשו מאמצים להפיץ את דרך עבודת ה' החסידית בחוגים רחבים יותר . בד בבד התגבש אז המוסד שנודע לימים בשם 'החצר' החסידית . במבט לאחור אפשר לראות ביוזמות אלה את ראשית התגבשותה של התנועה החסידית . מפרקי הספר עלה בבירור שהבעש"ט לא עמד בראש תנועה ואף לא עלה על דעתו לייסד תנועה . זו לא באה לעולם , כאמור , אלא לאחר מותו . ואף על פי כן יש טעם לשאול האם מוצדק לראות בבעש"ט את מי שהשפיע השפעה מכרעת על צמיחתה של החסידות כתנועה , אף שלא התכוון לכך ? האם ניתן לטעון שאישיותו של הבעש"ט , דרכו בעבודת ה' והשפעתו על הסובבים אותו הן שהניעו את התהליך שהביא לידי התגבשותה של החסידות כתנועה ? כללו של דבר , האם ראוי הוא הבעש"ט לתואר 'מייסד החסידות ? ' ההשקפה העומדת ביסוד ספר זה , השקפה שהקורא בוודאי עמד עליה במהלך הקריאה , היא שאכן יש לראות בבעש"ט את 'מייסד החסידות , ' על אף ההסתיגויות שהובאו לעיל . נפנה עתה לבחון מה עלה לנו...  To the book