|
|
ב . חסידות וחסידים בפולין במאה השמונה עשרה בן ציון דינור הצביע כמדומה לראשונה על קיומן של חבורות חסידים בפולין לפני זמנו של הבעש"ט ועל זיקת הבעש"ט ואחדים ממקורביו לחבורות אלה . דינור אף הציע אפיון מפורט של החסידים הללו . בין הסימנים שנתן בהם בולטים שלושה : המרכזיות של העיסוק בקבלה , אימוץ מנהגי חסידות שעוצבו בידי חוגי החסידים המקובלים שתוארו לעיל , וטיפוח הרגשה של קירבה הדדית . בספר זכרונותיו של שלמה מימון מתוארים החסידים כמי 'שמקדישים את כל חייהם לקיום המצוות ומדות המוסר בהקפדה יתרה . ' תכונה נוספת שמייחס מימון לחסידים היא אורח חיים של פרישות . אחד מגילויי החסידות שהותיר רושם עמוק על מימון , ומן הסתם על רבים אחרים מבני התקופה , היה אורח חיים של סיגוף קיצוני שנועד לכפרת עוונות . בעיקרו של דבר התבטא הסיגוף בתעניות קשות וממושכות . מימון מספר על חסידים סגפנים שנתקל בהם או ששמע עליהם בשנות השישים של המאה השמונה עשרה . בספרו של ר' פנחס קצנלבוגן ' יש תיאור של החסידים בעשורים הראשונים של אותה מאה . גם קצנלבוגן מצביע על התענית כאמצעי היטהרות אופייני לחסידים בזמנו . כזכור , ריבוי תעניות אפיין ג...
To the book |
|
|