|
|
הרמב"ם על המצוות בגזירות מלך וכאתגר אינטלקטואלי מיכאל צבי נהוראי במאמר זה יוצעו ארבעה היגדים של הרמב " ם , שבכל אחד מהם הוא נראה כמי שמביע עמדה שונה ביחס לעיסוק במתן טעם למצוות : ( א ) במצווה שסה , שבסוף "ספר המצוות , " מובעת עמדה הנראית כשוללת את העיסוק בטעמי המצוות מכול וכול . הטענה היא שעיסוק זה עלול לערער את המוטיבציה הדתית ; ( ב ) בהלכות מעילה ( ח , ח ) מובעת עמדה , הממליצה לעסוק בטעמי המצוות המםווגות בקטגוריה של "משפטים " אך לא בטעמי מצוות המוגדרות כ " חוקים , " שטעמן "אינו ידוע ;" ( ג ) ההמלצה בהלכה האחרונה של הלכות תמורה היא , שיש להתבונן בטעמיהן של כלל המצוות - משפטים וחוקים כאחד - כל אחד לפי כוחו ; ( ד ) ולבסוף , ב"מורה נבוכים" ג , לא , מחייב הרמב"ם את הטעמת כלל המצוות , ואף מגנה בחריפות יתירה את הנמנעים מלעשות כן . בחלקו הראשון של המאמר אצביע על כך , שבהיגדים אלה משתקפת מגמתו החינוכית הדידקטית של הרמב " ם , המכוונת לסיגול הדרישות התיאולוגיות לרמת ההשגה של קהל היעד או לעידוד היחידים המבקשים לעלות בשלבי ההשגה הפילוסופית : [ יש ] להניח לקצרי הדעת להיות איתנים בדעה לפי רמת השגתם...
To the book |
|
|