פרק תשיעי השנים הקשות והאכזריות ( 1924-1921 ) א . בברלין הידיעה על יציאתו של ביאליק מרוסיה פורסמה בעיתונות העולמית ועוררה התרגשות ברחבי העולס היהודי . קבלות פנים חגיגיות נערכו לו ולחבריו בקהילת אסתנבול ובחוגי החלוצים ששהו בה כדי להכשיר את עצמם לעלייה , אך רוחו קצרה לשוב לעבודתו ולכונן מחדש את מפעלי המו " לות שלו . חבורת הסופרים שעמד בראשה התפצלה עד מהרה לשתי קבוצות . רובם המשיכו לארץ ישראל , ובתוכם י"ח רבניצקי ואלתר דרויאנוב , שיצאו בשליחותו של ביאליק להניח בה יסודות להוצאת 'דביר . ' מיעוטם העדיפו להתעכב באירופה . ביאליק עצמו החליט לדחות את עלייתו ארצה כדי להקים להוצאותיו בסיס מקביל בגרמניה , מרכז תעשיית הספרים האירופית . תחילה סבר שדי יהיה לו בחודשים מעטים של עבודה מרוכזת בברלין . בפועל נמשכה שהותו בגרמניה כשנתיים וחצי , ורק במרס 1924 זכה סוף סוף לעלות לארץ ישראל ולקבוע את ביתו בתל אביב . במכתב ששלח לש " י עגנון מעט לפני צאתו מגרמניה סיכם את תקופת שהותו בה במילים החותכות : 'שתי השנים האחרונות היו לי הקשות והאכזריות בכל ימי חיי . ' המועקה החלה כבר באסתנבול עצמה . ביאליק קיווה לצאת מיד ...
To the book