|
|
פרק חמישי אודסה : שירת הזוהר ( 1903-1900 ) א . התבססות המעבר מסוסנוביץ לאודסה היה לביאליק הרבה יותר מאשר חילוף מקום מגורים , בבת אחת נגאל מן הנידחות הפרובינציאלית ומצא את עצמו בבירת הספרות העברית , בלבה של חבורת הסופרים שנשא אליה עיניים מעריצות מנעוריו . אכן , בואו לאודסה בפעם השנייה היה שונה מאוד מכניסתו הראשונה אליה , תשע שנים לפני כן , כנער אלמוני מפוחד בעל תקוות מעורפלות לעתיד . הפעם נקלט בעיר כבן טיפוחים רצוי וכמי שהמוניטין שלו ככוח ספרותי עולה מתחזקים והולכים במהירות . בשנת 1900 כבר החלה להסתמן ההסכמה הרחבה על איכותם של שיריו ועל מעמד הבכורה שהם מקנים לו בשירה העברית , וזו זכתה לביטויים ראשונים בדפוס . 'ביאליק הוא היום המשורר היחיד והמיוחד בספרותנו , ' פסק המבקר הוותיק ש " ל ציטרון במאמר שפורסם באותה שנה בכתב העת 'האשכול , ' 'ובלעדיו יש לנו אך מתרגמי שירים ומשתפכים על דרך החרוז . ' דוגמה אחרת היא מאמר מקיף בהמשכים מאת יהודה בנימין קצנלסון בעיתון 'הצפירה , ' באוגוסט , 1900 המסכם את המהלכים החדשים בספרות העברית . קצנלסון מציין כי ביאליק ' הגדיל לעלות בשיריו , באופנים אחדים , מכל ה...
To the book |
|
|