(ג) הפירוש לששת ימי הבריאה

( ג ) הפירוש לששת ימי הבריאה בפרק הקודם ראינו שניתן לפרש את דברי ר' יהודה בר' סימון ואת דברי ר' אבהו כביטוי להשקפתם על מקור העולם ; השנים סברו שלא יתכן להבין את סיפור הבריאה בתורה אלא כמורה על דעת הקדמות נוסח "הדעת השני . " אם אכן זהו הפירוש שיש לתת לדבריהם אומר הרמב"ם הרי שיש לדחותם אף על פי שנאמרו על ידי חז"ל . אולם הוא מנסה להתגבר גם בדרך אחרת על הקושי שבהמצאותם של דברי חז"ל שאינם מתיישבים עם דעת התורה , והוא אומר שאין לראות בדבריהם הבעת דעה חד משמעית על מקור העולם , אלא ביטוי לקושי שהתקשו בו השנים בפירוש סיפור הבריאה . קושי זה הוא שהביאם לידי העלאת השערה בדבר קדמות נוסח "הדעת השני . " ר' יהודה בר' סימון תלה את דבריו בחריגה סיגנונית בתיאור מעשה הבריאה r בשעה שעל כל הדברים הנבראים נאמר תחילה בלשון ציווי " . tr * i ( למשל : "יהי אור " ! "יהי רקיע , ( " ! נאמר על הערב ועל הבוקר רק 'ויהי' ללא הקדמת המאמר המצווה 'יהי . ' ! ר' יהודה בר' סימון הסיק מכך , ש"סדר זמנים" קיים היה קודם לבריאת העולם ולא נברא במאמר : "יהי ערב אין כתוב כאן אלא ויהי ערב מיכן שהיה סדר זמנים קודם לכן" ( בר"ר ג ו ז . ...  To the book