|
|
( ד ) הפירוש ל"וירדו בדגת הים" מלבד ההסבר לבריאת האדם בצלם האל ובדמותו מפרש הרמב"ם במו"נ גם את המחצית השניה של פסוק ' : "וירדו בדגת הים , " תוך כדי הדיון בשאלת תכלית העולם במו"ב ת"ג פי"ג . כפי שכבר ראינו בדיון שהקדשנו לקטע זה בפירוש ל"להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה" ביום הרביעי לבריאה , סבור הרמב"ם שאין הדברים הנבראים משמשים תכלית מעבר לעצמם , ופעולתם על זולתם איננה אלא פועל יוצא מטבעם . את "וירדו בדגת הים" מפרש הרמב"ם בהקשר זה ועל פי אותו עקרון : כמו שההתהוות והכליון בעולם השפל והנהגת העולם השפל נובעים באופן הכרחי מטבעם של המאורות כך גם : '" וירדו בדגת הים , ' שאין עניינו שנברא לכך , רק להגיד טבעו אשר הטביעו השם יתעלה עליו" ( דף יט ע"ב . ( האדם נברא כך שמטבעו לשלוט בדגת הים . על פי עקרון זה ניתן לפרש גם את המשכו של הפסוק ולומר שמטבעו של האדם שישלוט על כל סוגי בעלי החיים שבעולם . האדם לא נברא כדי לשלוט בהם , כדי לבצע תפקיד כלשהו בעולם . שליטתו נובעת בהכרח מעצמותו ואילו הוא תכלית לעצמו , כמו שכל דבר שנברא על ידי האל הוא תכלית לעצמו .
To the book |
|
|